המצווה התרי"ג - כתיבת ספר תורה

"ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדהּ את בני ישראל שימהּ בפיהם" (דברים לא,יט) מכאן אמר רבה (במסכת סנהדרין כא:) : מצות עשה על כל אדם מישראל לכתוב לו ספר תורה משלו, שנאמר "ועתה כתבו לכם וגו'". מצוה זו היא המצוה האחרונה בתורה, המצוה התרי"ג.


וכך פסק גם הרמב"ם להלכה (הלכות סתו"ם פ"ז ה"א).
אמנם הרא"ש כתב על מצוה זו בזו הלשון: "מצות עשה היא לכל איש ישראל לכתוב ספר תורה לעצמו שנאמר וכו'... וזהו בדורות הראשונים, שהיו כותבים ס"ת ולומדים בו. אבל האידנא (עכשיו) שכותבים ס"ת ומניחים אותו בבתי כנסת לקרוא בו ברבים, מצות עשה היא על איש ישראל אשר ידו משגת לכתוב חומשי התורה, ומשנה וגמרא ופירושיהם ולהגות בהם הוא ובניו, כי מצות כתיבת התורה היא [על מנת] ללמוד ככתוב "ולמדה את בני ישראל שימהּ בפיהם". וכו'... לכן הם הם הספרים שאדם מצווה לכותבם"


האם לדעת הרא"ש אין כיום מצווה לכתוב ספר תורה בדיו על קלף?


התשובה לשאלה זו שנויה במחלוקת הפוסקים: ה"בית יוסף" (בעל השו"ע), ועוד רבים מהאחרונים שהסכימו לדבריו, סוברים שלא התכוון הרא"ש לבטל את המצווה הבסיסית שהייתה עד ימי אותם "הדורות הראשונים", לכתוב ס"ת, אלא בא להוסיף ולהכניס לגדרי המצווה גם את שאר ספרי הלימוד, המשנה והגמרא וכו'...
אולם הרב יהושע ולק כ"ץ, בספרו "הפרישה" כתב שבאמת התכוון הרא"ש למעט את כתיבת ספר התורה מן המצווה ולהחליפה בספרי המשנה והגמרא. וכמוהו כתבו הש"ך, ערוה"ש ועוד...
ולהלכה, הולכים כדעת רוב הפוסקים, שלשיטתם הרא"ש בא להוסיף על המצווה ולא לבטל ממנה את כתיבת ספר התורה. וכן ההלכה בשו"ע (יורה דעה סי' ער): "מצוות עשה על כל איש מישראל לכתוב לו ספר תורה וכו' האידנא [עכשיו] מצווה לכתוב חומשי תורה ומשנה וגמרא ופירושיהן".

האם ניתן לצאת ידי חובת המצווה גם בקניה של ספר תורה?


בתשובה לשאלה זו נחלקו הפוסקים: רמ"א כתב (שם בשו"ע) שהקונה ספר כשר מוכן לגמרי – אינו יוצא ידי חובת המצווה, ורק אם היה הספר שקנה פסול והוא תיקן אותו, או שהיה חסר והוא גמר אותו – רק אז יצא ידי חובה.
אך רוב הפוסקים חלקו על הרמ"א בדין זה וכתבו שאף הקונה ספר יוצא ידי חובת המצווה, אלא שלא קיים את המצווה מן המובחר.
הקונה ספר תורה, שנכתב על מנת להימכר – גם הרמ"א מודה שיצא ידי חובת המצווה בקנייתו (ערוה"ש).

היורש ספר תורה מאבותיו האם יצא ידי חובה?


לא. שכן כתוב בגמרא (סנהדרין כא:): "אף על פי שהניחו לו אבותיו לאדם ס"ת (בירושה), מצוּוֶה לכתוב משלו". וכן נפסק בשולחן ערוך (שם).

האם ניתן לקיים את המצווה בשותפות, כגון בקבוצת רכישה?

להלכה, לדעת הרבה מגדולי האחרונים, אי אפשר (פת"ש שם). אך כיוון שיש מתירים (כגון האג"מ) ניתן לעשות כן בשעת הדוחק.


האם נשים חייבות במצווה?


יש המחייבין (שו"ת שאגת אריה) אך רוב הפוסקים פוטרים (ספר החינוך ועוד). אמנם אישה שתרצה לקיים את המצווה ותשקיע מכספה לקנות ספר תורה – לכל הדעות תבוא עליה הברכה!


מהם הדרגות בקיום המצווה?


מהמובחר לפחות מובחר:
- לכתוב לו ספר תורה בעצמו / לקנות לו ספר תורה פסול ולתקנו / לקנות לו ס"ת חסר ולהשלימו.
- לשכור לו סופר שיכתוב לו ספר תורה בשבילו.
- לקנות ספר תורה מוכן, שנכתב על מנת להימכר.
- לקנות ספר תורה מוכן, שלא נכתב על מנת להימכר.


האם ניתן לתרום את הספר למקום אחר קנייתו?


יש פוסקים הסוברים שנתינת הספר במתנה, או תרומתו או הקדשתו לבית כנסת, מוסד וכדומה... מבטלת את קיום המצווה מהתורם, וכאילו לא כתב ספר לעצמו ולא קיים את המצווה כלל.
הפתרון הטוב ביותר הוא להשאיל את ספר התורה לבית הכנסת או המוסד וכו', ולהבהיר לגבאי או לאחראי, שספר זה עדיין שייך לתורם והוא יכול לקחת אותו בחזרה בכל עת, והוא נתון לבית הכנסת בתור השאלה בלבד. וכך התורם מקיים את המצווה לכל הדעות, וגם מהנה את הציבור מרכושו.


{כותב המאמר: א.ש}